רציונאל מול אמונה או איך עזבתי את תחום המחשבים אחרי 13 שנה ועברתי לגינה? ופתחתי עסק לעציצי בטון לסוקולנטים כדי להתקדם לעבר הגשמה עצמית

רציונאל מול אמונה או איך עזבתי את תחום המחשבים אחרי 13 שנה ועברתי לגינה?

אנחנו משתמשים ברציונל כדי ליצור דברים בחיים, להרוויח כסף, עבודה, זוגיות וכד'. כדי להגיע לוודאות אני צריכה איזה דרך, תשתית, אמונות שסיגלתי לעצמי, תבניות חיים שאני רגילה לחיות בהם כי אחרת בכל תהליך בחיים אני אצטרך להתחיל מההתחלה ולהתוות דרך חדשה.

אבל בדברים הכי חשובים- הבריאה מעורבת, או יש מי שיקראו לזה מזל או מכתוב. דברים שגם אם הייתי מנסה לתכנן אותם לא הייתי מצליחה, האדם עושה תכנונים ואלוהים צוחק.

אבל בסופו של דבר הדברים האלה שמגיעים אלינו מהבריאה עצמה הם הדברים הכי טובים, אבל הם דורשים התמסרות לדרך אחרת. לדרך לא צפוייה. קוראים לזה לצאת מאזור הנוחות. קוראים לזה לשנות דפוסי חשיבה. קוראים לזה אמונה.

ללכת לפי הרציונאל זה ללכת על בטוח, כי החיים זה לא משחק פוקר (או שאולי הם דווקא כן), ויש למה לדאוג, או למי, וצריך להביא את התוצאות הכי טובות שאפשר. וכשקצת לא ברור לאן ללכת או מה לעשות אפשר ללכת ליועצים, או אם אין כאלה הולכים למתקשרים, כדי לקבל איזה וודאות, איזה הצצה אל העולם קדימה. אבל החיים עצמם, המרחק בינהם לבין רציונאל הוא שמים וארץ, הבריאה לא עובדת איתנו על הרציונאל. כאילו ברור שאני אנסה כל מה שאני יכולה לעשות כדי להבטיח לעצמי חיים טובים מעבר להישרדות, והלוואי והייתי יודעת מה העתיד צופה לי....

אבל שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע- יש לנוע לנועאין וודאותאבל יש את הרצון שלי, מה אני באמת רוצה, וזה לא תמיד מסתדר עם ההיגיון ובחיים האישיים שלי בד"כ הכל גם לא מסתדר עם שום וודאותבאופן אישי אני חיה על הנס, ואפשר להגיד שכבר כמעט שנה, מאז שיצאתי להודו בפעם האחרונה בידיעה שכל חיי עומדים להשתנות - אבל לא היה לי מושג איך ומאיפהאז הלכתי צעד אחרי צעד, כל פעם אחרי הבנה מסויימת שעלתה לי אפשר לקרוא לזה אינטואיציה או תחושת בטן אבל בסופו של דבר זוהי אמונהאמונה בדרך שלי, במה שאני רוצה שיקרה, אמונה בבריאה, כי אני יודעת שהבריאה רוצה את הכי טוב עבוריולא משנה כמה אני אהפוך את זה או אפילו אדמיין, או אפילו אלך ליועצים, הבריאה יותר חכמה מהדימיון הכי גבוה שלי, של כולנווהתהליכים האמיתיים שקורים הם בהתמסרות מוחלטת לחוכמת הבריאה.

נר בכל בטון, אמונה, אור, זהב,

חמסות בטון, צבעים, אמונה,

עציץ מתנה, עציץ בטון, סוקולנט

אז התמסרתי ועזבתי את תחום הדרכת המחשבים אחרי 13 שנה ופתחתי עסק לעציצי בטון לסוקולנטים

זה לקחת את הצעדים הלא צפויים מתוך חוכמה אישית, תחושת בטן (חוכמת בטן) ולזרוםכי אין שום דבר שאני יכולה לעשות בחיים האלה כדי ליצור לעצמי וודאותהוודאות הכי גבוהה שיש זוהי התנועה הטבעית של הבריאה שיודעת להביא לי בדיוק את מה שאני רוצה וצריכה, ובד"כ זה לא יראה כמו מה שאני רציתי או ציפיתי- אלא כהפתעה גמורה. תהליך זה מצריך התמסרות מוחלטת לאמונה וביטחון בתהליך, וזה לא הדבר הכי קל שאפשר לעשות, אבל הוא מביא את הפירות הכי מתוקים

אין משהו יותר חזק מהמציאות עצמה, גם לא הדימיון הכי גבוה שלי